
פרק 29: הכל שזור בכל
השבוע התחלתי לקרוא ספר חשוב ומהפכני שנקרא "פחות זה יותר", שכתב ג'ייסון היקל הבריטי על כלכלה וקיימות. ספר שנוגע בנושאים שעיצבו את הציביליזציה האנושית
השבוע התחלתי לקרוא ספר חשוב ומהפכני שנקרא "פחות זה יותר", שכתב ג'ייסון היקל הבריטי על כלכלה וקיימות. ספר שנוגע בנושאים שעיצבו את הציביליזציה האנושית
כבר אמצע דצמבר. יש ימים שבהם אני שוכחת מהמלחמה. שוכחת שיש אנשים ששבויים במנהרות חשוכות, בלי מים ואוכל, בלי בגדים להחלפה, בחום, בקור. שוכחת שמעבר
אתמול הייתי במפגש מרגש עם אנשים מקסימים, שקרה מתוקף היותי חלק מקהילה מיוחדת שנקראת "קהילת מגשרי העולמות". התבקשנו בתחילת המפגש לצלול פנימה ולשים לב לאיכות
אי שם בשנת 2006, כשסיימתי קורס מיילדות והתחלתי לעבוד בבי"ח לניאדו, שובצתי לעבודה במיון יולדות. משהו בהדרגתיות הזו – לא להיכנס ישר לתוך חדרי
כשלמדתי סיעוד ליווה אותי ספר החיים והמתים הטיבטי. לא זוכרת איך הוא הגיע לידי ואיך שמעתי עליו, אבל לשמחתי הקריאה בו ליוותה את השנה
בימי שישי אחר הצהריים אנחנו נוסעים לקיבוץ גן שמואל. חיים, אבא של עופר נמצא כבר תקופה ארוכה ב"בית דורות" בקיבוץ, לצד אנשים מבוגרים נוספים