מקום על האדמה

1. קיץ 2017  – נולד בלוג.
"בית יולדות" היה מרכז לידה עצמאי שפעל משנת 2011 בישראל.  בחודש מרץ 2017 קיבלנו, עפרית השותפה שלי ואני, מכתב ממשרד הבריאות שבישר לנו כי לא נוכל להמשיך לקבל לידות בבית יולדות. מאז החל תהליך חברתי – ציבורי – משפטי , שמטרתו לנרמל את לידות הבית ובעיקר – לדאוג לכך שיקומו מרכזי לידה עצמאיים בישראל. הבלוג מתאר את מסעי ומסענו האישי והציבורי מאז שחל השינוי באותו קיץ, תוך שילוב סיפורים מאחורי הקלעים של המיילדות שלנו מאז ההקמה.

2. בסתיו 2018 קיבלנו את לידת הבית האחרונה שלנו וסגרנו את בית יולדות. התהליך המשפטי בהובלת צוות  זכותי ללדת המשיך עם ההבנה שהוא נועד לטובת הכלל.

3. סתיו 2019 – יצאתי לשנת שמיטה ועשיתי הפסקה מהלידות. לא ידעתי אם אחזור ליילד. בסוף אותה שנה החלטתי להפסיק לקבל לידות. תם פרק בחיי.
הכתיבה בבלוג הפכה לחלק מחיי והיא ליוותה אותי ומלאה אותי השראה. הבנתי שאני מגלה את עצמי בתוכה וכמעט מופתעת בכל פעם מחדש ממה שיוצא. הבנתי שכשאני מתחילה לכתוב עם רעיון מעורפל או קצה של מחשבה, האצבעות מגלות לי את מה שרוצה להכתב.

4. אביב 2020 – אני מבינה שהכתיבה בבלוג מתארת את הלידות, את המהות שלהן, את פיסות המציאות שלהן בתוכי. חוט שזור בתוך קורות חיי.

בלידות ראיתי את האור את החושך את הגוף בשיא תפקודו ובשיא חולשתו, את הרגשות, את הטלטלות ואת השקט. זה היה בתוכי, בתוך הנשים היולדות ובתוך העוברים הנולדים. זה היה בפנים וזה היה בחוץ. זה היה מכאן מלב ליבה של האדמה וגם הכי לא מכאן.
זה היה מקום על האדמה שכלל בתוכו את הבראשית ואת האחרית. זהו מעיין על סופי שחיבר אותי למי שאני ואפשר לי לחקור את החיים ואותי ולספר על הגילויים הקטנים והגדולים. אני מקווה שהידע מתוך עולם הלידה שמופיע בבלוג יפגוש כל אחד ואחת מהקוראים במקום המיוחד שלו או שלה והכי אשמח אם פשוט תהנו מהקריאה.

5. בפברואר 2021 התקיים דיון מורחב עם שבעה שופטי בג"ץ בסוגייה "האם לידה היא הליך רפואי". החלטתי לסיים את הכתיבה בבלוג. 
ב20/7/21 קבלנו פסק דין תקדימי שאומר שניתן לפתוח בארץ מרכזי לידה עצמאיים ושסגירת בית יולדות היתה לא מוצדקת.